- אִיכּוּף
- אוּכָּף, אִיכּוּףc. (אכף) saddle. Kel. XXIII, 1; 2; a. e.Y.Sabb.V, 7b bot. או׳ a. אי׳.Y.Erub.I, 19b bot. בין אי׳ לאי׳; Bab. ib. 16a ביןאו׳ לאו׳. Sabb.53a.Pl. אוּכָּפוֹת. Erub.15b ed. (Ar. אִכּוּפִין). Y. Erub. l. c. אִיכּוּפִין.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
